03.08.2012
מהי הנשרה כפויה במטילות ביצי מאכל ?
הנשרה כפויה במטילות ביצי מאכל, הינו תהליך של הפסקה מוחלטת של המזון לתקופה של 7-10 ימים, במהלכן, המטילות משירות את נוצותיהן, משקל יורד סביב ה- 30% וההטלה נפסקת לחלוטין. תהליך זה מבוסס על תהליך המתקיים בטבע באופן קיצוני הרבה פחות ומטרתו להפסיק את ההטלה ולחדש מחזור הטלה חדש עם ביצועים מקצועיים טובים יותר.
מהו הבסיס הפיסיולוגי לתהליך זה ?
תהליך ההנשרה הינו תהליך טבעי המתרחש בבעלי כנף. הוא תהליך מדורג הנובע מהירידה ההדרגתית באורך היום במהלך הסתיו. תהליך זה מתקיים מיד לאחר עונת הרבייה ולפני תהליך הנדידה , במהלכו מחדשים העופות את נוצותיהן.
מדוע יש לאסור את התהליך ?
אחד מהכללים הבסיסיים ברווחת בעלי חיים, הינו הספקת התנאים הנדרשים בכדי שבעל החיים לא יסבול מצמא, רעב או תת-תזונה.
ההנשרה הכפויה, היא הצורה היותר קיצונית הקיימת בעופות משק בה מיושמת הפסקת מזון מוחלטת לתקופה של 7-10 ימים ושינוי ממשק התאורה. ההנשרה הכפויה, מובילה להפסקת יצור ביצים מוחלטת לתקופה של כ-4 שבועות והיא מיושמת בסוף תקופת ההטלה הראשונה.
מטרתה לחדש את יצור הביצים בשיעור הטלה גבוה יותר ובאיכות קליפה וביצה טובה יותר לתקופת הטלה שנייה.
ההנשרה הכפויה מיושמת היום במשקי מטילות המאכל דרך קבע בכל להקה (חוץ ממקרים חריגים).
ההנשרה הכפויה מבוססת על תהליך פיסיולוגי, המוביל לניוון מערכת הרבייה, פחיתת משקל של 30% והפסקת ההטלה. בתהליך זה רמת האסטרוגן יורדת דבר המעודד נשירה של הנוצות הקיימות וצמיחה מחודשת של נוצות חדשות. בתהליך זה מתרחשת בנייה מחדש של העצם המידולארית וחיזוקה (דרישה בסיסית למול דילול העצם אליו נחשפת המטילה במהלך תקופת הייצור בה דרישת הסידן גבוהה ביותר). האינדיקציות הפיסיולוגיות מצביעות על עקה שתהליך זה גורם לעופות, בנוסף לירידה בפעילות המערכת החיסונית של העוף. על בסיס נתונים אלה, ההנשרה הכפויה אינה תהליך אתי שיכול להתקבל. גם נסיונות לביצוע הנשרה כפויה בתהליכים אלטרנטיביים ופחות קיצוניים מובילים לעקה שאינה מתקבלת.
ההנשרה הכפויה, קיימת ומתבצעת עד היום בארה"ב, אך מדינות אירופאיות רבות אסרו לחלוטין תהליך זה.
בריטניה: איסור מוחלט של ההנשרה הכפויה הקלאסית נקבעה באמצעות תקינה הנקראת: “Welfare of Battery Hens Regulations 1987”
התקינה במדינות האיחוד האירופי אוסרת ביצוע הנשרה כפויה על פי תקנה:
Council Directive 98/58/EC.סעיף 14 בתקנה קובע:
בעלי חיים חייבים לקבל הזנה בריאה בהתאם לגילם ומינם בכמות נדרשת כדי לשמור עליהם בבריאות טובה ולספק את דרישותיהן התזונתיות.
בפסקה 15 בנספח התקנה נאמר: כל בעלי החיים חייבים לזכות בגישה למזון בפרקי זמן מתאימים לדרישותיהם הפיסיולוגיות.