19.08.2016

כתבת ענק של שרית רוזנבלום במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות, חושפת את האמת על בטיחות המזון בישראל. מתברר שמה שטענו לא פעם אצלנו באתר, אכן נכון והסלמונלה בקורנפלקס והטחינה המזוהמת הן רק קצה הקרחון של בעיה חמורה שמומחי רפואה מזהירים מפניה כבר מזמן: חיידקי מזון הם אחת הסכנות הבריאותיות הגדולות והשכיחות בישראל. מאות אלפי הרעלות מזון אינן מדווחות מדי שנה למשרד הבריאות. שיעורן של חלק מהמחלות המועברות באמצעות מזון בישראל גבוה פי כמה מהשיעורים המקבילים בארה"ב ובאירופה, וכמחצית מהנדבקים הם ילדים מתחת לגיל חמש העלולים לפתח תופעות לוואי קשות כתוצאה מזיהומים כאלה. המידע הקשה המתפרסם, נתמך ע"י רופאה בכירה בממסד הרפואי, פרופ' מירי ויינברג (יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסף הרופא). על פי הכתבה רוב הרעלות המזון בישראל בעשור האחרון נגרמו מחיידקי קמפילובקטר, סלמונלה ושיגלה (זיהומי קמפילובקטר באדם, מקורם העיקרי הוא בבשר עוף). עוד טוענת הכתבת: רק במקרים בודדים מתבצעת חקירה אפידמיולוגית, שמצליחה לקשר בין המחלה למזון שגרם לה. על פי ההערכות, מספרי החולים האמיתיים גבוהים פי 20 ויותר מהמספרים המדווחים למשרד הבריאות. זו אגב, גם הסיבה להיתממות בכירים במשרדי הממשלה הטוענים, שמצבנו טוב לעומת אירופה וארה"ב.
סלמונלה בלולים: חיידק הסלמונלה, שכיכב בראש מהדורות החדשות בשבועות האחרונים ומופיע בדרך כלל בביצים ובעופות, הוא גורם סיכון מוכר בתעשיית המזון שלנו. על פי נתוני משרד הבריאות, בשש השנים האחרונות חלו בסלמונלה בישראל כ־9,800 בני אדם.  הגורם העיקרי לתחלואה משמעותית ולמוות כתוצאה מהרעלות מזון הוא עופות.
נתונים של מועצת הלול, שנחשפו בפברואר השנה, גילו כי יותר מ־90 אחוז מבשר הפטם הטרי בישראל נגוע בקמפילובקטר. על פי נתוני משרד הבריאות, גרם החיידק למרבית הזיהומים במערכת העיכול בישראל בשנים האחרונות. מאז 2010 גרם הקמפילובקטר ל־34 אלף מקרי תחלואה ידועים, כמעט 6,000 זיהומים בשנה.
דוח מבקר המדינה, שהתפרסם במאי השנה, קבע כי שירות המזון של משרד הבריאות לא קבע מה הן בדיקות החובה הנדרשות לאיתור חיידקים בעופות, בהם הקמפילובקטר, והוא אינו מנוטר.
אומר ד"ר נדב גלאון, מנהל השירותים הווטרינרים: "חיידק הסלמונלה קיים במוצרי מזון חי בכל העולם ואף מדינה לא יודעת להוריד אותו לאפס". צודק ד"ר גלאון, אבל האם אנו עושים די כדי לצמצם את הנגיעות, האם אנו שקופים מול הציבור בהצגת הנתונים והסיכונים? התשובה היא לא בלמד רבתי.