14.01.2014
השירותים הווטרינרים פרסמו אגרת למגדלי המטילות לביצי מאכל. המסר העיקרי הוא שדרוג ממשק הגידול בשלוחת ההטלה. עד היום, השירותים הווטרינרים נמנעו מפעולות הדרכה ופיקוח בשלוחת ההטלה - האגרת שולחת מסר שמטרתו לקדם תהליכים מקצועיים בשלוחה מרכזית זו. התהליך על פי האגרת מתחלק לשני שלבים. שלב א', עד ה- 1 ביוני 2014 (פרטנו את הנושאים העיקריים):
1. איסוף ביצים בתדירות של פעם ביום.
2. חדר ביצים שיהיה סגור ומוגן מפני חדירת יונקים וציפורים. עם רצפה וקירות ניתנים לניקוי וחיטוי. הטמפרטורה בחדר לא תעלה על 20 מ"צ (האגרת קובעת סף עליון בלבד, היה ראוי שההגדרה תקבע טווח מתאים - נ.א.). בחדר זה יוחזקו רק ביצים (היה נכון לכתוב, ביצי מאכל - נ.א.).
3. העברת ביצים לתחנת המיון תוך 48 שעות מהטלתן, למעט שבת וחג תוך 72 שעות. קרי, 3 פעמים בשבוע. אגב, נושא זה כבר פורט בעבר בכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח - 1968:
א. על מגדל למסור לפחות 3 פעמים בשבוע לקבלן מורשה שאליו הוא צמוד בשיווק ביצי מאכל את ביצי המאכל שהוטלו בלולו, ועל קבלן מורשה לאסוף את ביצי המאכל מהמגדל במועדים האמורים, אך רשאי המנהל הכללי של המועצה להתיר למגדל למסרן פעמיים בשבוע כאמור, אם לדעת המנהל הכללי אין נסיבותיו המיוחדות של המגדל מאפשרות מסירה 3 פעמים. נשאלת השאלה המשפטית, האם עדיין יש בסמכות מנכ"ל מועצת הלול לשנות מהגדרות האגרת.
4. אין לרחוץ ביצים לפני הוצאתן מהמשק. עד היום לא היתה התייחסות בחוק לנושא רחיצת ביצים. האגרת מתייחסת לראשונה לנושא זה וקובעת - אסור.
5. מבנה הלול חייב להיות מרושת וסגור.
6. חובת פינוי פגרים מסודרת למתקן מתאים שאושר ע"י השו"ט.
החל מה-1 ביוני, לא תותר העברת פרגיות למשקי הטלה שלא יעמדו בתנאים אלה.
שלב ב':
הבולט בשלב זה, הוא שאין תאריך יעד. ולמעשה נושא הרצפות הקשיחות במשקי ההטלה, מרחקים בין מבני לול ולשלוחה ועוד, נדחה למועד לא מוגדר (חלק מהנושאים הוגדרו באגרת למגדלי הפטם ות. ההודו ונקבעו לביצוע עד ינואר 2016).
נושאים אחרים העולים מהאגרת:
- האגרת אינה קובעת שחדר הביצים מחוייב בכל משק הטלה. כך קורה שחדר ביצים, על פי האגרת יכול להיות מקום משותף למספר משקים.
- הובלת הביצים ממשקי ההטלה לתחנות המיון, נעשית היום במשאיות שרובן אינן מקוררות. העברת ביצים מטמפרטורה של 15-20 מ"צ לטמפרטורה גבוהה יותר, תגרום לעיבוי נוזלים על קליפת הביצה, נושא שיש בו כדי להגביר את הסיכון לזיהום תוכן הביצה.
לסיכום: מדובר במהלך חשוב ומרכזי שצפוי להביא לשינוי מהותי בהתנהלות שלוחת ביצי המאכל בישראל.