20.10.2015
ענף הלול בישראל נתון לתכנון על ידי המדינה והמועצה לענף הלול. מועצת הלול הוקמה כתאגיד סטטוטורי, וניתנה לה הסמכות לתכנן ולהסדיר את שוק תוצרת הלול הכולל עופות, ביצים וחומר רבייה. תכנון השוק הונהג עוד מימי ראשית המדינה במטרה לדאוג לקיום החקלאות בישראל ולשימורה. תוצאה ישירה של תכנון השוק היא מחירים גבוהים ממחירי תחרות חופשית. כלומר, המדינה מנהיגה משטר תמיכות בענף הלול באמצעות מחירים גבוהים לצרכן. המחקר של פורום קהלת בוחן את ההסדרים הנהוגים במשק הלול בישראל ואת השלכותיהם הכלכליות. המחקר סוקר את התכנון בענף הלול,תוך התמקדות בענף הביצים ובענף הפטם. המחקר בוחן את ההשלכות השליליות שיש לתכנון השוק במאפייניו השונים על השוק ועל המחירים לצרכן. בהמשך משווה המחקר את מנגנון התמיכות העקיפות בחקלאות באמצעות מחירי הצרכן הגבוהים, למשטר התמיכות המונהג בחלק ממדינות ה-OECD, המתרכז בתמיכות ישירות. המחקר סוקר גם את פעילות מועצת הלול וסמכויותיה, וכן את המקובל בעולם בתחום ההתארגנות החקלאית ומעורבות המדינות בה.
מסקנת המחקר היא כי אין תוקף להצדקות ההיסטוריות, ככל שהיו כאלה, לתכנון שוק כולל המונהג באמצעות מועצה סטטוטורית. פתיחת השוק להתנהלות שוק חופשי, הן במשק הביצים והן בפטם, נחוצה ביותר כדי להביא להתייעלות השוק ולהורדת מחירים לצרכן.
תמצית המלצות המחקר:
א. פתיחת משק הלול בישראל על כל מרכיביו לפעילות חופשית, הפסקת משטר התכנון והמכסות, הסרת מכסי המגן באופן מדורג והסרת הפיקוח על המחירים.
ב. הכפפת שרשרת הערך של משק הלול לחוק ההגבלים העסקיים.
ג. תמיכה בהתיישבות ובחקלאות בפריפריה בסבסוד ישיר בהתאם לתכנית רב-שנתית.
ד. הפיכת המועצה לענף הלול לארגון וולונטרי, העוסק בייצוג המגדלים, מחקר ופיתוח, קידום מכירות וכדומה, בכפוף לחוק ההגבלים העסקיים.
ה. כלל הפעילות הקשורה בפיקוח וטרינרי ובריאות העוף תיעשה מטעם משרד החקלאות.