30.08.2023

ההתמודדות עם האקרית האדומה בלולי ההטלה, הפכה לבעיה כלכלית במשקי ההטלה במדינות רבות בעולם וגם בישראל. שיעור הלהקות הנגועות גבוה (מדובר בהערכה, היות ואין נתונים רשמיים) הנזקים הישירים הם גדולים (ירידה בהטלה, גודל ביצה ועד תמותה במקרים קיצוניים) והסיכונים להעברת מחוללי מחלה מהווים איום מתמיד (סלמונלה כדוגמה). האמצעים להדברת הטפיל מוגבלים במגוון ויעילות כאשר בד"כ עלויות הטיפול הן גבוהות וההצלחה הטיפולית לא תמיד מובטחת. 
במחקר המתפרסם בכתב העת המדעי Parasitology Research, קבוצת חוקרים גרמנית מתארת פרוטוקול טיפולי/מניעתי שלצידו הצלחה. 
ניטור: ניטור לאקריות אדומות הוא כלי חשוב בכדי להצליח בהתמודדות. ככל שהנגיעות תהיה גבוהה, כך יקשה להדביר אותה באופן יעיל.
במחקר הגרמני, מתואר מקרה של נגיעות אקריות אדומות בלול הטלה, נטול כלובים. הטיפול בלהקה במהלך האירוע נעשה ב- Fluralaner (אקזולט) ולאחר שהלהקה סיימה את התקופה היצרנית, בוצע ניקוי וחיטוי יסודי. לאחר שהלול היה נקי ומחוטא (ויבש) נעשה ריסוס בלחץ בתכשיר סיליקה סינטטי (synthetic amorphous silica). הריסוס נעשה על הרצפה, קירות וציוד.
אכלוסים עוקבים נותרו נקיים (הוכח בניטור), כאשר פרוטוקול הניקוי/חיטוי וריסוס בסיליקה חזר בין המדגרים. השימוש בסיליקה כאמצעי להתמודדות מול האקרית האדומה הולך וגובר באירופה, יש בהחלט מקום לבחינה של נושא זה גם בישראל. פעולת הסיליקה היא ביו-פיזית.
מהנסיון הגרמני המתואר במחקר, ניתן ללמוד במיוחד על חשיבות הניטור, כניסה לטיפול טרם הנגיעות תגיע לרמות גבוהות, ניקוי, חיטוי ושימוש באמצעי הדברה בין המדגרים, כאשר רצוי לצמצם את השימוש בתכשירי הדברה כימיים. השימוש בסיליקה הוא אמצעי יעיל וראוי שיבחן גם אצלנו בהתמודדות מול האקרית האדומה.
בעולם קיימים תכשירים יעודיים שפותחו בתחום זה, אך היות ואין מדובר בתכשיר כימי או שארתי יש מקום לבחון את השימוש בתכשירים דומים הקיימים בישראל (קיימים בסקטור הצומח).