05.10.2023

Olsen, A., et al. (2024) Food Control 155 (2024): 110059.

אמצעי הניטור, המעקב והבקרה הלאומיים בהתמודדות עם זיהומי קמפילובקטר בשרשרת ייצור בשר הפטם, אינם אחידים במדינות האיחוד האירופי. מחקר חדש מתאר ומשווה את תוכניות המעקב השונות במדינות אירופה ומצביע על השיטות המבטיחות ביותר לבקרה בתחום זה. המחקר מתאר את הדרכים המיושמות על פי החקיקה הנוכחית של האיחוד האירופי, כמו גם יוזמות נוספות של מדינות שונות. חיידק הקמפילובקטר הוא פתוגן חשוב הנישא במזון, והוא נחשב משמעותי בבריאות הציבור באירופה. זיהומי קמפילובקטר באדם קשורים לעיתים קרובות לצריכת בשר עוף או לטיפול לא נכון בבשר עוף. בדרך כלל, חיידק הקמפילובקטר גורם למחלת מעיים חריפה בבני אדם. עם זאת, בילדים ובאנשים דיכוי חיסוני, הזיהום להתפתח למקרים חמורים, כגון פגיעה במפרקים או הפרעות נוירולוגיות. על פי EFSA בשר הפטם לבדו מהווה 20-30% ממקרי הקמפילובקטריוזיס בבני אדם ומקרים אילו ניתנים להפחתה ב->50% או אפילו יותר מ-90% אם הקריטריון המיקרוביולוגי בשחיטה (בדיקה של עור צוואר וחזה) לא יעלו על 1000 או 500 CFU/גר'. המחקר מצא כי מדינות רבות באירופה בודקות נוכחות חיידק הקמפילובקטר בדגימות עור הצוואר לפי קריטריונים שנקבעו ברגולציה האירופית. מדינות מסויימות כמו איסלנד, המגבלה נקבעה על 500 CFU/גר' במקום 1000 CFU/גר'. יתר על כן, מדינות צפון אירופה יישמו תוכניות מעקב לאומיות לקמפילובקטר. דנמרק בודקת דגימות מביב ועור רגליים במשחטות ודגימות בשר ברשתות הקמעונאיות, בעוד שפינלנד, נורבגיה ושוודיה בודקות תוכן מעי עוור במשחטה. לעומת זאת, איסלנד בודקת לשלשת בחוות הגידול. איסלנד ונורבגיה בודקות להקות סמוך למועד השחיטה, וכאשר חווה נמצאה חיובית, הרשויות המוסמכות מנתבות את הלהקה באופן לוגיסטי (למניעת זיהום המשחטה), טיפול בחום או הקפאת הבשר. מדינות רבות באירופה הטמיעו מערכת מעקב עבור קמפילובקטר בשרשרת בשר הפטם, במטרה להפחית את זיהום הטבחה במשחטות. עם זאת, במדינות בודדות ננקטים גם צעדים לצמצום ובקרה של חיידק הקמפילובקטר בחוות גידול הפטם.