בקרת סלמונלה בלולי מטילות בצרפת: גורמי סיכון לאבחון (2013–2021)

17.07.2025

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Zoonoses and Public Health מציג ניתוח מקיף ראשון של תוצאות תוכנית הבקרה הלאומית (NCP) בצרפת למניעת סלמונלה בלהקות מטילות, בעקבות יישום התקנות האחידות של האיחוד האירופי בשנת 2013.
המחקר סקר 108,718 אירועי דיגום שבוצעו ב-4,744 לולים בין השנים 2013 ל-2021, במטרה לזהות גורמי סיכוי לאבחון זני המטרה של סלמונלה (STS), ובכללם S. Enteritidis,‏ S. Typhimurium, הווריאנטים המונופאזיים שלו ו-S. Kentucky.
ממצאים עיקריים:
- זני ה-STS זוהו ב-0.68% מאירועי הדיגום, עם עלייה מ-0.48% בשנת 2013 ל-0.99% בשנת 2020.
- ממשק גידול בכלובים נמצא בסיכון גבוה משמעותית לזיהוי STS בהשוואה לגידול על רפד, חופש ואורגני.
- דיגומים שבוצעו על ידי הרשות המוסמכת (CA) הציגו שיעור גילוי גבוה משמעותית בהשוואה לדיגומים שבוצעו על ידי המפעילים עצמם, וזאת בשל אסטרטגיות דיגום מבוססות סיכון ופרוטוקולי דיגום מקיפים יותר.
- דיגום שכלל שש דגימות או יותר היה בסיכון גבוה יותר להימצא חיובי.
- הסיכון לזיהוי היה גבוה יותר ברבעון השלישי והרביעי של השנה ובאזורים המזרחיים והדרומיים של צרפת.
- תיקון תוכנית ה-NCP בצרפת בשנת 2018, אשר צמצם את הדיגום לאישרור תוצאה חיובית, תרם לעלייה במספר המקרים החיוביים המדווחים רשמית.

הערה:
לא הייתה זמינות מידע בנוגע למאפייני הלהקות, כגון גודל הלהקה, גיל המטילות במועד הדיגום או מצב חיסון נגד סלמונלה. השימוש בתרכיבי סלמונלה חיים הוגבל עד שנת 2023.