18.07.2015
נחמיה שטרסלר, כתב כלכלי בכיר, בכתבה בעיתון הארץ, תחת הכותרת "קדימה למחאת העוף", מפרט את משנתו הכלכלית בנושא "מועצת הלול":
"מדובר במועצה הגדולה ביותר (מבין שש), שמעסיקה כ–200 איש בתקציב של 124 מיליון שקל בשנה. בקיץ 2012 הבחינה המועצה שמחירי העוף יורדים יותר מדי - לטעמה - והחליטה לעשות מעשה.
ישבו חכמי מועצת הלול עם 14 "קבלני הרבייה", והחליטו שיש להוריד באופן משמעותי את כמות העופות שמגיעה לשוק, כך שהמחיר יעלה וקבלני הרבייה ומגדלי העופות ירוויחו יותר. נכון שכ-8 מיליון אזרחי המדינה ישלמו יותר, אבל מי סופר את המיעוט המבוטל הזה. כך הקימה המועצה מחדש את קרטל העוף, שבוטל כמה שנים קודם לכן על ידי הממשלה*. הקרטל הלא חוקי קבע מכסה של 217 מיליון אפרוחים בשנה, ואף חילק את הייצור בין קבלני הרבייה, תוך שהוא קובע קנס של עשרה שקלים לאפרוח, למי שיעז לחרוג מהמכסה.
משרד החקלאות ידע על ביצוע העבירה - אך שתק. משרד האוצר נימנם על משמרתו ולא ידע, עד שהמסמך מ-2012 נפל לידיו לא מזמן. הציבור המסכן שילם יותר מדי על העוף, שמחירו עלה בשלוש השנים האחרונות בכ-30%. ומדובר בכסף גדול. שוק העופות מגלגל כ-5 מיליארד שקל בשנה.
בחוק ההסדרים שיוצג בקרוב בממשלה ובכנסת, יש סעיף שמציע לבטל את הקרטל הלא חוקי הזה בענף הלול ולחזור לתחרות, אבל "החברתיים" מתנגדים לחוק ההסדרים. הם לא מבינים שאם רוצים להוריד מחירים צריך לנכש עשבים שוטים, אחד אחד, ובאופן עקבי ויסודי - ואת זה אפשר לעשות רק בעזרת חוק ההסדרים. רצוי כמובן שהוא ילווה בתמיכה ציבורית, כלומר במחאה נוספת, "מחאת העוף".
* בשנת 1993, במעמד ראש הממשלה ושרי האוצר והחקלאות דאז, חתמו מנכ"ל משרד החקלאות דאז, יונתן בשיא והממונה על התקציבים, על הסכם לרפורמה מקיפה בענף הפטם, כשבשיא מבטיח את ייעול תהליכי הייצור בענף. ברפורמה נקבע, בין היתר, כי מגבלת היקף הייצור תבוטל באופן הדרגתי ויוסרו מגבלות רבות הנוגעות לתכנון הייצור ולרגולציה בענף. לצורך יישום עקרונות אלה העמידה המדינה במהלך השנים סכום של מיליוני שקלים.