כמה זה עולה לנו?

08.03.2017

הכתבת אורה קורן, מהעיתון דה מרקר מציגה כמה עולה לצרכן הישראלי חוסר היעילות והתחרותיות בענף המטילות במדינת ישראל. 
על פי הדיווח של ישראל לארגון הסחר העולמי, התמיכה הממשלתית בענפי הביצים והחלב עולה למשלם המסים כ–700 מיליון דולר (יותר מ–2.5 מיליארד שקל) בשנה. נתון זה נחשף בחוות דעת משפטית שהכינה עו"ד נלי מונין בעבור התנועה לאיכות השלטון, ותוצג היום בדיוני ועדת הכספים על הארכת חוק הגליל.
חוות הדעת מתמקדת בטענה כי חוק הגליל, שהממשלה מקדמת את הארכתו, מהווה הפרה של הסכמי הסחר הבינלאומיים שעליהם חתומה ישראל, וממליצה לבטלו ולעבור לתמיכות ישירות בחקלאים. לפי חוות הדעת, הארכת החוק עלולה לגרור סנקציות על כלל היצוא מישראל - ולא רק על ענפי הלול. 
מחוות הדעת ניתן ללמוד על ההיקף המדויק של התמיכות העקיפות של הממשלה לחקלאים, כפי שמסר משרד החקלאות, ועל היקף החריגה של ישראל מהתחייבויותיה. לפיה, תקרת התמיכות (סובסידיות) שאליה התחייבה מדינת ישראל לארגון הסחר העולמי היא כ–564 מיליון דולר. מהדיווח האחרון של ישראל לארגון, ב–2014, התברר שהתמיכות היו גבוהות מ-698 מיליון דולר - כלומר שיקפו חריגה מהתחייבות ישראל בהסכם.
בדו"ח ציינה ישראל כי התמיכה לענף הביצים מתקרבת ל–160 מיליון דולר בשנה. סכום זה כוללת תמיכה במחיר השוק (באמצעות מחיר מטרה), שמוערכת ביותר מ–143 מיליון דולר, ותמיכה מכוח חוק הגליל, שמוערכת בכ–16.5 מליון דולר. באותו דו"ח מוערכת התמיכה השנתית בענף הפטם (בשר עוף) במסגרת חוק הגליל ב–309 אלף דולר. סך התמיכה לביצים ולפטם במסגרת חוק הגליל מוערך בכ–17 מיליון דולר, או כ–62 מיליון שקל, בשנה.
מחברת חוות הדעת, עו"ד מונין, כיהנה בעבר כיועצת המשפטית בפועל של מינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר וכציר הכלכלי של ישראל למוסדות האיחוד האירופי. היא מתמחה במשפט האיחוד האירופי ובמשפט הסחר הבינלאומי.