19.06.2017
שמעון נולד בשנת 1956 בישראל. דור שני לניצולי שואה. בנו של פרופ' קלמן פרק מקים ומנהלו הראשון של ביה"ס לרפואה וטרינרית בישראל. את השכלתו המקצועית רכש שמעון באוניברסיטה העברית בירושלים – לימודי חקלאות, בין השנים 1979-1981. במהלך הלימודים שמעון מכיר את רחל ובשנת 1980 הם נישאים. בסיום הלימודים, שמעון ורחל נוסעים למדריד ללמוד רפואה וטרינרית. הם משלימים את לימודיהם בשנת 1987 ונוסעים לשנת התמחות באוניברסיטת גנסוויל בפלורידה, ארה"ב (1988). בסיום ההתמחות, שמעון ורחל חוזרים ארצה ושמעון מתקבל לעבודה במועצה לענף הלול, כרופא קליני במעבדה האזורית – הר-טוב, ירושלים.
שמעון משלים את המומחיות במחלות עופות בשנת 1993 ובשנת 1997 מתמנה למנהל המעבדה האזורית למחלות עופות בחדרה. עוד במסגרת עבודתו במעבדת חדרה ד"ר פרק מתמנה בנוסף לתפקידו כמנהל המעבדה האזורית, לממונה על הפיקוח בשדה לתכשירים וטרינריים. במסגרת זו שמעון אחראי בשנת 2000 לחשיפה נרחבת של זיופי תרופות בענף הווטרינרי בישראל. למרות איומים קשים, שמעון מבצע את משימתו בנחישות ואחריות ציבורית רבה. ב-2002 שמעון מקבל את ניהול החטיבה למחלות עופות ודגים במכון הווטרינרי. העשייה והפעילות בתחום הקליני, מתחלפת בקידום מחקרים רבים של החטיבה, במיוחד בתחום שפעת העופות. באותה עת, שמעון מרכז גם את לימודי רפואת העופות בפקולטה לווטרינריה של האוניברסיטה העברית – ירושלים. בין השנים 2007-2012, שמעון משמש גם כסגן מנהל המכון הווטרינרי. בשנת 2012, שמעון מתמנה לרופא ראשי לבריאות העוף, תפקיד אותו הוא מבצע עד יום מותו. שמעון היה מועמד לניהול השירותים הווטרינרים, שאיפה שלא התממשה בעקבות מותו הפתאומי. לאורך כל שנות עבודתו, שמעון גילה אוזן קשבת לצרכי החקלאים, אך ידע גם להיות נחוש בקיום מהלכים מקצועיים, אותם חשב כחיוניים והכרחיים לקידום ענף העופות בישראל. שמעון ידע למצוא את הדרך הנכונה להידברות וקיום דו-שיח מקצועי חשוב עם משרד הבריאות, רופאים וטרינרים מהרשות הפלשתינאית, רופאים וטרינרים ממצרים ומירדן וחוקרים מהמובילים בעולם ממדינות שונות. המעורבות הגדולה של שמעון בתחום המחקר של שפעת העופות, מביאה אותו ליזום ולקדם כנס אזורי בטורקיה, המפגיש רופאים וטרינרים מישראל, ירדן, מצרים והרשות הפלשתינאית לדון בסוגיות מקצועיות של המחלה באזורינו. שמעון זכה בהוקרה ובפרסים על פעילותו המקצועית, ביניהם פרס פלסר ופרס קימרון.
שמעון היה גם חבר קרוב שלי ויחסר לי מאד, הן בתחום האישי והן בתחום המקצועי.
שמעון שילב את המקצוע, עם נעם הליכות, הקשבה וכבוד. שמעון הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
יהי זיכרו ברוך!