14.02.2013
בלהקת מטילות ביצי מאכל בישוב כסלון, דווח על ירידה בהטלה, שבר ביצים גבוה ופגיעה באיכות הקליפה.
ביקור הרופא הווטרינר המטפל במשק, ד"ר גור לביא, העלה חשד להרעלת מי השתיה.
הרופא הורה מיידית על עצירת שיווק הביצים ושלח דגימות למחלקה לטוקסיקולוגיה במכון הווטרינרי.
הבדיקה אישרה את חשדו לאחר שמצאה נוכחות קרבאמטים במים.
השירותים הווטרינרים הורו מיידית על עצירת שיווק ביצי המאכל ואיסוף ביצים ממקור זה מתחנת המיון. נותרה השאלה, כמה ביצים שווקו טרם נקרא ד"ר גור-לביא למשק והורה על עצירת השיווק. בשנת 2010, אובחנה הרעלת מטילות ביצי מאכל בסלינומיצין, אז על פי תחקיר חדשות 2, הגיעו ביצי מאכל עם שאריות סלינומיצין לשולחנם של הצרכנים.
קרבמאטים הינם חומרים אורגנים המשמשים כחומרי הדברה ופעולתם מושגת ע"י עיכוב פעולת האנזים אצטילכולין-אסטראז. פעולה זו מונעת פרוק האצטילכולין (מעביר כימי עצבי) וגורמת לעירור עצבי מתמשך המוביל בסופו של דבר למוות. היות ומעבירים כימיים אלה משותפים ליונקים, עופות וחרקים, חומרי הדברה אלה אינם מבדילים ביניהם והם רעילים לקבוצות בעלי חיים שונות.
פעולה זו דומה לחלוטין לפעולת הזרחנים האורגניים, אשר ההבדל היחיד ביניהם הוא, שהקשר הנוצר בין הזרחנים האורגניים לאנזים אינה הפיכה לעומת הקרבמאטים היוצרים קשר הפיך. בישראל קיים עד היום רישום של תכשירי הדברה המכילים קרבמאטים ומיועדים ליישום על עופות כנגד טפילים חיצוניים (אגב, בישראל יש עדיין רישום של זרחנים אורגניים לצאן).
קרבריל לדוגמה, תכשיר המאושר לשימוש בעופות, הוכח כמסרטן בעכברים וחולדות. קרבמאטים אסורים לשימוש במטילות במדינות האיחוד האירופאי ובאוסטרליה. הגיע העת שהאחראיים על הרישום בשו"ט יבטלו לאלתר השימוש בתכשירים אלה על בעלי חיים המייצרים מזון לבני אדם - בריאות הציבור אינה מילת גנאי.