21.04.2013
כבר מספר שנים שבביצי מאכל במדינת ישראל, מאובחנים רמות שאריות של תכשירים אנטי-קוקצידיאלים האסורים לפי חוק והחלטה לפתרון אין (בריאות הציבור אינו נושא חשוב דיו ?).
ממצאים שנאספו לאחרונה, מציגים מגמה זהה עם שיעור גבוה של ביצי מאכל מזוהמות. מה הסיבה ?
הערכה היא שתערובות מטילות ביצי מאכל שאמורות להיות נקיות מתכשירים אנטי-קוקצידיאלים, מזדהמות באופן צולב מהכנות קודמות של תערובות במכון.
מחקרים הראו ששיעורים נמוכים של תכשירים אנטי-קוקצידיאלים*, הנובעים מזיהום תערובות צולב, יביא לידי שאריות בביצי מאכל שאפילו יחרוג מרמות ה- MRL המוצהרות ברקמות (לתכשירים אנטי-קוקצידיאלים אין נתוני MRL בביצי מאכל, היות והתכשיר אסור לשימוש בשלוחה זו).
מה קורה באירופה ?
כדי למנוע זיהום צולב הותקנו במדינות האיחוד האירופאי תקנות.
תקנה 2005/183 מגדירה דרישות ספציפיות למכוני התערובת המשתמשים בתכשירים אנטי-קוקצידיאלים לצורכי תערובות לגבי ציוד, אחסון הובלה ועוד.
תקנה 2009/8, מגדירה רמות מקסימליות המותרות לזיהום צולב במזון אשר מיועד לבעלי חיים שאינם בהתווית התכשיר. המטרה, להגן על בריאות בעלי החיים ולהבטיח שהסיכון לבריאות הציבור הוא זניח.
כך, התקנה מגדירה זיהום מותר, בתערובות של מטילות ביצי מאכל, של 1% מהרמה המכסימלית המותרת.
לדוגמה: אם הרמה המירבית המותרת של תכשיר אנטי-קוקצידיאלי בתערובת לחיות היעד היא 125 ppb 125,000=) ppm), הרי שהכמות המירבית המותרת בתערובת מטילות כתוצאה מזיהום צולב היא 1250 ppb.
* Vandenberge et al (2012) Food Addit Contam Part A Chem Anal Control Expo Risk Assess.
ראה:
קלופידול בביצי מאכל
דו"ח שנתי השו"ט 2009