03.05.2012
Nature 2012
המאמר המדעי של קבוצת חוקרים אמריקאית מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שעמד במרכז דיון אתי-מדעי ופרסומו עוכב בשל חשש לסיכון שמידע המופיע במאמר עלול לשמש גורמים טרוריסטים, יצא היום לאור בחוברת המדעית Nature.
במאמר המדעי קבוצת חוקרים שבראשה עומד Yoshihiro Kawaoka, מדווחת על גרימת מוטציות (4 במספר: N158D/N224K/Q226L/T318I) בגן ההאמגלוטינין (HA) של נגיף שפעת העופות H5N1 ולאחר מכן שילוב בין גן זה ל-7 הגנים של הנגיף הפנדמי pH1N1/2009, שזוהה לראשונה בבני אדם, בשנת 2009 במכסיקו ועורר חשש למגיפת שפעת עולמית. המוטציות בגן ההאמאגלוטינין יצרו לנגיף יכולת היצמדות והדבקה לתאי יונקים – יכולת זו הוכחה גם כיציבה בשינויים הגנטיים שנוצרו. החוקרים הראו שלאחר הדבקה של חמוסים בנגיף היברידי עם שתי מוטציות בלבד: N224K/Q226L, אשר הופכות את הנגיף לבעל יכולת הדבקה של תאי יונקים, נרכשה באופן טבעי המוטציה השלישית: N158D, שהיקנתה לנגיף את היכולת לעבור ביעילות לחמוסים אחרים ששהו בקירבתם (העברה באוויר). עם זאת, הנגיף לא נמצא אלים מאד לחמוסים ולא גרם לתמותה. הדבקה של חמוסים בנגיף עם 3 מוטציות: N158D/N224K/Q226L הראתה שהמוטציה הרביעית: T318I, יכולה להירכש באופן טבעי ולשפר את יכולת הנגיף לעבור באוויר בין חמוסים.
המחקר מבסס את הידע לגבי המוטציות הנדרשות בכדי להקנות לנגיף עופות יכולת להדביק תאי יונקים ואת אלה המקנות לו את היכולת להדביק יונקים אחרים באמצעות העברה באוויר.