13.07.2012

Lee et al (2012) Science 337:188

חוקרים אוסטרלים מאוניברסיטת מלבורן, מדווחים היום בכתב העת המדעי Science, על רקומבינציה בין שני זנים שונים של נגיפי תרכיב חי, המיועדים כנגד אותה מחלה, שיצרה נגיף חדש ואלים המעורב בהתפרצות קשה של המחלה בקרב עופות באוסטרליה.
במחקר המתפרסם היום, מתארים החוקרים שילוב גנטי בין שני זני תרכיב חי שונים של לארינגוטרכאיטיס (ILTV – Gallid herpesvirus 1), שיצר נגיף חדש בעל תכונות אלימות. נגיף זה אחראי להתפשטות נרחבת של המחלה בלהקות המסחריות באוסטרליה.
באוסטרליה נמצאים בשימוש 3 תרכיבים חיים למניעת מחלת הלארינגוטרכאיטיס. שניים מיוצרים ע"י חברת פייזר-אוסטרליה ומבוססים על זנים מקומיים (SA2, A20) ותרכיב שלישי של חברת אינטרווט המבוסס על זן אירופאי  (Serva). התרכיב על בסיס הזן האירופאי נכנס לשימוש באוסטרליה בשנת 2006 והוא מוגדר כשייך לקבוצה 7.
בתחילת 2008, במקביל להחדרת התרכיב עם הזן האירופאי, הופיעו בשדה באזורים גיאוגרפים שונים, נגיפי לארינגוטרכאיטיס שסווגו כנגיפים מקבוצות 8 ו-9.
החוקרים בדקו ומצאו שהופעת שני זני נגיף חדשים המסווגים כקבוצה 8 ו-9, הינם נגיפים שמקורם מזן הנגיף האירופאי Serva ונוצרו מרקומבינציה של זן התרכיב החדש עם זני התרכיב המקומיים. אגב, כבר בדיווח האפידמיולוגי, שסקר את אירועי ה- ILT, דיווחו החוקרים על קשר בין עיקר ההתפרצויות לנגיף התרכיב של חברת אינטרווט (1).
ההופעה המהירה של שני זנים רקומביננטים אלימים יש בה כדי להצביע על הסיכוי הגבוה שיש לנגיפי הרפס מוחלשים ליצור רקומבינציות שתעניק להם תכונות אלימות אשר תוצאותיהן עלולות להיות חמורות.
ממצאי מחקר זה מעלים חשש לגבי השימוש בשדה של נגיפי הרפס שונים מוחלשים כאשר לממצאים אלה השלכות רגולטוריות לגבי אישורם של תרכיבים שונים ביניהם תרכיבי וקטור המבוססים על נגיפי הרפס.
חשיבות השימוש בזנים מקומיים התואמים את הזנים המצויים בשדה אינה קשורה אך ורק להתאמה האימונולוגית הנדרשת במטרה לשפר את יעילות התרכיבים, אלא גם בהיבטי בטיחות של שימוש בזנים שימנעו הופעתן של רקומבינציות נגיפיות חדשות ובעקבותן זנים אלימים חדשים.

 1. Blacker et al (2011) Epidemiology of recent outbreaks of infectious laryngotracheitis in poultry in Australia. Aust Vet J 89:89