08.04.2017
ללא כל תחיקה וללא כל מגבלות על כלובים (מלבד מקרים בודדים כמו קליפורניה), ארה"ב מציגה מגמה ברורה של מעבר לממשק חופש למטילות ביצי מאכל. המגמה מוכתבת ע"י הצרכנים כאשר פער המחירים אינו כזה שמרחיק את הצרכנים אלא להיפך מעודד יותר ויותר את השינוי והמגמה. בשנה האחרונה מספר המטילות בממשק חופש עלה בקרוב ל-10%.
בישראל זה לא יכול להתרחש, היות והמכסות וצו פיקוח המחירים מעגנים חוסר תחרות, מחיר גבוה לביצים "רגילות" ומחיר עוד יותר גבוה לביצי חופש ואומגה 3.
התהליך שמתרחש בענף הפטם בישראל לגידול "עופות לא אנטיביוטיקה" והחל במנהיגות ניהולית ומקצועית בעוף טוב, נקלט היטב ע"י הצרכנים ותורגם לדרישת שוק בולטת לבשר עוף ללא תוספים אנטי-מיקרוביאלים. כדי להסיר ספק, לא מדובר בתהליך שיווקי גרידא. צמצום השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במשק החי הוא תהליך מקצועי מתבקש והוא מובל בפועל ע"י התעשיה, כאשר מי שאמור לסייע ולתמוך מסתפק בימי עיון חסרי תוחלת. עוף טוב, יצרה את השינוי אשר שנים לא הצליחו קודמיה לעשות, היא לימדה את היצרנים בענף, שאפשר ליצר מוצר "ירוק" במחיר תחרותי ואף זהה.
ענף ביצי המאכל בישראל היה עובר שינוי דומה לו היה פתוח לתחרות. ניתן למכור ביצי חופש וביצי אומגה במחיר זהה למחיר ביצים רגילות ועדיין החקלאי ירוויח יפה. אבל למה לעשות זאת, כאשר חוסר התחרות בענף, לא יעניק כל יתרון?
משטר המכסות כל עוד הוא קיים, צריך להשתלב בתהליכים נכונים של הענף בראייה עתידית לטובת החקלאי והצרכן גם יחד.
יש כאלה הרואים את המחלפים כאשר בפועל אנו עומדים בפקקים.