28.07.2017

ניוקסל במשק הטלה באביבים.
וינסטון צ'רצ'יל אמר "אין שגיאה חמורה יותר במנהיגות ציבורית, מאשר הצגת תקוות כוזבות שיפוגו במהרה". מה הקשר בין אימרה זו למחלת הניוקסל? תבחנו את האגרת שהוציא מנכ"ל משרד החקלאות הקודם, יוסי ישי ב-9 במאי 2011, בעקבות אירועי ניוקסל נרחבים במשקי העופות במדינה. אין סעיף אחד מהאמור באגרת שבוצע בפועל (לגבי סעיף 2 המתייחס למתקני רחיצת רכבים במשחטות, אין לנו מידע האם בוצע או לא).
אירועי הניוקסל נמשכים וההסגרים על ישובים בצפון הפכו לריטואל קבוע. נשאלת השאלה האם המדיניות המתמשכת של הטלת הסגרים בלי קיומן של פעולות נוספות יכולה לקדם את ההתמודדות עם מחלת הניוקסל? התשובה נמצאת בעובדות - לא! עתה נותר להחליט האם מבקשים להתמודד עם המחלה או להפסיק במדיניות מביכה שאינה תורמת דבר, מלבד נזק מתווסף.
אם מקבלי ההחלטות חושבים, שאין בידם מסיבות שונות, להוביל לשינוי אזי ראוי להפסיק עם הכרזה על אזורים נגועים, אחרת, ראוי שיקיימו פעולות מקצועיות כמו:
1. הגדרת יחידות אפידמיולוגיות בישובים עם משקי הטלה רבים, שיפעלו בתאום קליטת פרגיות ותפעול.
2. קידום שינויים תפעוליים (כמו: מעבר מעגלות ביצים למשטחים, הפסקת פעילותן של תחנות מיון ביצים הממיינות ביצים ממגוון מקורות ונמצאות בתוך חוות הטלה פעילות - תחנות אלה עוסקות אף ביבוא ביצים. כלומר, ביצי יבוא מוכנסות ללא כל בדיקה מקדימה לתוך מתחמי הטלה פעילים!).
3. הסברה והשקעה בבטיחות ביולוגית.
4. קידום פתרונות ברמה האימונולוגית.
איני משלה את עצמי לגבי היכולת לבצע את הפעולות המתבקשות, אבל נדרשת הבנה שאין קיצורי דרך ובמקום לפתח פוליסות ביטוח ראוי לפתח דרך מקצועית.