08.04.2022
Virol J . 2022 Apr 7;19(1):62. doi: 10.1186/s12985-022-01788-0
נגיף הברונכיטיס המדבקת מקבוצת ה-QX הפך בשנים האחרונות לגנוטיפ הדומיננטי במדינות רבות בעולם. נגיף זה אחראי לנזקים כלכליים כבדים מאד לענף העופות. אחת התכונות הבולטות של נגיף הברונכיטיס נסוג QX היא פגיעה במערכת ההטלה כבר בגיל מוקדם מאד. פגיעה זו אחראית להתפתחות לא תקינה של צינור ההטלה מה שבעתיד מתבטא בתופעה הנקראת 'false layers' (מטילות שנראות בריאות לכאורה, אך אינן מטילות). המחקר הנוכחי שבוצע ע"י קבוצת חוקרים מסין, בוחן את השינויים הפתולוגיים הייחודיים הנגרמים מסוג נגיף זה בהשוואה לנגיף הבורנכיטיס מסוג מסצ'וסטס (Mass type). אגב, זן בעל תכונות דומות ל-QX הוא זן הברונכיטיס המדבקת Var ll (וריאנט 2), המצוי בישראל כבר שנים.
במחקר בוצעה השוואה בין שני זני ברונכיטיס מדבקת: זן מקבוצת ה-QX ואחר מקבוצת Mass. זן ה-QX נמצא מפושט יותר בשכבת הרירית של צינור ההטלה תוך גרימת נזק כבד ל- lamina propria ('השכבה המיוחדת'), כולל התרחבות בין רקמתית, תסנין של תאים דלקתיים והתרחבות של הבלוטות הצינוריות (tubular glands). בנוסף, ההדבקה בנגיף QX, עוררה ביטוי נרחב של ציטוקינים ומולקולות ציטוטוקסיות הרוב מקטעי צינור ההטלה. מסקנות החוקרים הן שנגיף הברונכיטיס המדבקת מקבוצת ה-QX פתוגני יותר מנגיף מקבוצת ה-Mass בעופות הטלה.
להבנה המקצועית המעמיקה של הלקויות המאפיינות זנים של נגיפי ברונכיטיס מדבקת, יש משמעות לא רק בהבנת הפתוגנזה, אלא גם ביכולת לבחון את בטיחותם של תרכיבים חיים של ברונכיטיס מדבקת באופן מקצועי וראוי יותר מהנדרש בפרמקופאה המציגה את הדרישות לאישור תרכיבים.