02.10.2022

נגיף מחלת הגמבורו ידוע כמעורב בדיכוי מערכת החיסון ובעל משמעות כלכלית בענף העופות. מניעת המחלה מתבססת על תרכיבים (רקומביננטים, מומתים וחיים).
במחקר המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי: Frontiers in Veterinary Science נבדקה יעילות סוגי תרכיבים שונים בתנאי שדה במספר מדינות אירופה. 
התרכיבים שנבדקו היו תרכיבים וקטוריאלים (לדוגמה: HVT-IBD), תרכיבים שהם קומפלקס נגיף ונוגדנים - ICX (לדוגמה: Bursaplex) ותרכיבים חיים מוחלשים. במחקר נכללו 481 חוות ב-11 מדינות אירופאיות. המחקר ניטר לנגיפי IBD ובמקרה של אבחון בוצע איפיון מולקולרי של הזנים.
זני תרכיב אובחנו בעיקר בלהקות שחוסנו בתרכיבים חיים או ב-ICX. עם זאת, מספר גבוה, באופן משמעותי, של זני שדה (האופייניים לנגיפי IBD אלימים מאד) זוהו בלהקות שחוסנו בתרכיבים וקטוריאלים (רקומביננטים HVT-IBD), מה שמצביע על יכולת ירודה של תרכיבים אלה במניעת התיישבות והתרבות הנגיף ברקמת הבורסה. בשונה מהתרכיבים הוקטוריאלים לתרכיבים החיים ו-icx יש טרופיזם בולט לרקמת הבורסה, לפיכך ניתן להעריך שנגיף התרכיב באתרים אלה מגביל את התרבות נגיף השדה האלים. לעומת זאת, השימוש בתרכיבים וקטוריאלים המאפשרים אבולוציה נגיפית בסביבה שלכאורה מחוסנת, יכולה להניע אבולוציה נגיפית והופעת וריאנטים.