20.05.2017

חיידק הסלמונלה אנטריטידיס הפך לאחרונה מוקד בדיון התקשורתי. מזה שנים רווחת המטילות לביצי מאכל אינה עומדת כלל על הפרק בדיון המקצועי הנדרש. מחקר חדש המתפרסם בימים אלה בכתב העת: Frontiers in Veterinary Science, מציג את משמעות סוג הממשק על נגיעות והפצת חיידק הסלמונלה במטילות ביצי מאכל. גורמים ממשקיים וסביבתיים שונים משפיעים על שיעור הנגיעות בסלמונלה בלהקות ההטלה.
קבוצת חוקרים מארה"ב בחנה את ההשפעה של ממשק המטילות והצפיפות על תדירות ומשך ההפרשה של חיידק הסלמונלה אנטריטידיס. מסקנות החוקרים היו:
- שיעור הממצאים החיוביים לסלמונלה אנטריטידיס, משך תקופת המעקב, היו גבוהים יותר בממשק קונבנציונלי בהשוואה לממשק כלובים מאובזרים (כאשר בשתי הקבוצות המטילות היו בצפיפות נמוכה: 973 סמ"ר/מטילה; או בהשוואה בין הקבוצות בצפיפות הגבוהה: 648 סמ"ר/מטילה).
- בהשוואה בין ממשק הכלובים המאובזרים בצפיפויות שונות, שיעור הממצאים החיוביים לסלמונלה אנטריטידיס היה גבוה יותר בקבוצת המטילות שאוכלסו בצפיפות גבוהה.
ממצאים אלה מצביעים על כך, שהצפיפות בהן מאוכלסות המטילות עשוי להשפיע על שיעור ההדבקה וההפרשה של סלמונלה אנטריטידיס בלהקת מטילות ביצי מאכל. 
בשנתיים האחרונות, מועצת הלול הגדילה את מכסות המגדלים בכ-10%. ההגדלה במכסות לא היתה כפופה לשום מדד ממשקי ולא בחן את היכולת של המבנים הקיימים לאכלס את תוספת המטילות. ברור לחלוטין, שרווחת מטילות ביצי המאכל בישראל רק נפגעת יותר ויותר. המטילות נפגעות, הצרכנים נפגעים באיכות (יותר ביצים מלוכלכות, יותר ביצים מזוהמות) ומועצת הלול ממשיכה לנהל ללא כל בקרה את ההיבטים המקצועיים והווטרינרים של הענף.