חיסון נגד שפעת העופות: מדוע אין הוא צריך להוות מחסום לסחר בינלאומי

06.01.2024

במאמר המתפרסם באתר ארגון הבריאות העולמי לבעלי חיים (WOAH) מציגים את המחיר הכבד שענף העופות שילם מאז שנת 2005. למעלה מ-500 מיליון עופות מסחריים וציפורי בר מתו כתוצאה מהמחלה ברחבי העולם. ההשפעה ההרסנית של אירועים אלה חורגת מעבר לתמותת העופות ופגיעה בחיות הבר, היא מאיימת על פרנסתם של חקלאים רבים, הביטחון תזונתי ובריאות הציבור. לאחרונה, שינויים באקולוגיה ובאפידמיולוגיה של המחלה שהתפשטה לאזורים גיאוגרפים חדשים הגבירו את הדאגה העולמית. התפשטות המחלה בקרב יונקים ודפוסי התפשטות מהירים מחייבים סקירה של אסטרטגיות מניעה ובקרה זמינות לרבות חיסון.
העלייה החדה במספר האירועים, ההתפשטות לאזורים גיאוגרפים חדשים, התפשטות מהירה בקרב יונקים, עלייה במכוון הגנטי של זני הנגיפים המעורבים כל אלה מהווים אינדיקציה שיתכן והשימוש באמצעי בקרה סניטריים בלבד (בטיחות ביולוגית) והשמדה נרחבת של עופות  לא יצליחו לבלום את התפשטות המחלה. השימוש בתרכיבים נגד מחלת שפעת העופות חייבים להיכלל בחלופות ההתמודדות הזמינות ויש לראות בהם כלי משלים. תרכיבים במקומות המצדיקים שימוש בהם, מציעים מספר יתרונות: מניעה ובקרה של התפרצויות בלהקות מסחריות וכתוצאה מכך הפחתה בהפצה של הנגיף לסביבה ועומס נגיפי נמוך יותר. סיכון נמוך יותר לחשיפה של בני אדם לנגיפי שפעת העופות, ולפיכך צמצום הסיכון למגיפה פוטנציאלית. מזעור ההשפעה הסביבתית על ידי הפחתת הסיכון לגלישת הנגיף לחיות בר.שמירה על אוכלוסיות הבר והמגוון הביולוגי, אספקה יציבה של מוצרי עופות לצרכנים יכולים להתקיים באמצעות שימוש בתרכיבים עם פרוטוקולים מבוססי הערכות סיכונים שנקבעו מראש. השימוש בתרכיבים מחייב להסתמך על תרכיבים איכותיים ואמינים העומדים בסטנדרטים בינלאומיים ומעודכנים לזנים הרלוונטים. מעקב וניטור לגילוי מוקדם של התפרצויות בלהקות מחוסנות ובלתי מחוסנות. אסטרטגיית בקרת המחלות הקיימת.
עד כה, למרות המשבר העולמי, נעשה שימוש בחיסון נגד נגיפי שפעת עופות אלימים רק במספר מצומצם של מדינות כאמצעי מניעה, בעיתות חירום או באופן שיטתי.  חששות לגבי הגבלות סחר בינלאומיות בולמות את השימוש בתרכיבים במדינות רבות, למרות שהכללת תרכיבים נגד זני שפעת עופות אלימים אושרה על ידי סטנדרטים בינלאומיים שאומצו על ידי האסיפה העולמית של נציגי מדינות של WOAH. להגבלות סחר לא מוצדקות על עופות ומוצרי עופות מלהקות מחוסנות יש השפעה עצומה על מגזר שתורם באופן משמעותי לביטחון המזון העולמי ולכלכלה. יצוא בשר העופות מהווה 11% מסך הייצור, בעוד יצוא הביצים מהווה 3% מהייצור. יבוא עופות ללהקות רבייה (בסיס גנטי) מסחריות של עופות הוא חיוני לתמיכה במערכות ייצור בשר וביצים בכל המדינות. יש לכן להבטיח ש:מדינות שיחסנו יצטרכו לספק אישור מתאים לשותפי הסחר שלהן כדי להבטיח שהאמצעים שהן נוקטים עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים מבוססי המדע של WOAH. כמו כן, עליהן להוכיח את תכניות המעקב והניטור ואת יכולתן להוכיח היעדר נגיף. יבואניות צריכות לקבל החלטות מבוססות הערכת סיכונים וליישם אמצעים מדעיים המאפשרים סחר בטוח תוך מניעת התפשטות נגיפי שפעת העופות. בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים של WOAH, השימוש בתרכיבים אינו משפיע על הסטטוס של מדינה או אזור כחופשי מ-HPAI אם המעקב תומך ביכולת להוכיח היעדר נגיף. לסיכוםהשימוש בתרכיבים נגד HPAI נותר החלטה של כל רשות וטרינרית לאומית. גמישות וכושר התאמה לצרכים המשתנים הוא חיוני להתמודדות מול מחלה בעלת אופי דינמי ובעלת איום פוטנציאלי (חלקו כבר ממומש) על משק העופות המסחרי, עופות הבר ובריאות הציבור. תקני WOAH קובעים שההחלטה לחסן עופות חייבת להיות:חלק מאסטרטגיית שליטה רחבה יותר בשפעת העופות עם תוכנית יציאה; מלווה במערכת ניטור ומעקב מוצקה לאוכלוסיות העופות המסחריים וציפורי בר כדי להתוות שימוש בזני תרכיב מתאימים; מעקב אחר תכניות החיסון כדי לאסוף ראיות מהשדה ליעילותן והתאמתן לצרכים המשתנים, בהתבסס על נתוני מעקב והתפתחויות מדעיות. ובסוף נדרשים מנגנונים לשיתוף פעולה ותקשורת שקופה בין בעלי עניין רלוונטיים, לרבות משרדים, רשויות וטרינריות במדינות השונות ויצרנים;