13.02.2024

Emerging Microbes & Infections | 2024

מאמר המתפרסם בכתב העת EID משווה את ההשפעה של נגיף שפעת העופות האלים H5 בגלי ההדבקה הראשונים (2003–2019) לבין המופע הנוכחי (2020-2023). במהלך גלי הדבקה קודמים, 10 מדינות בלבד דיווחו על אירועים של שפעת עופות ביונקים (לא כולל בני אדם) שנדבקו באופן טבעי ב-H5N1 (5 מדינות באסיה, 3 באירופה ו-2 באפריקה). במהלך הפנזואוטי האחרון, 26 מדינות דיווחו על יותר מ-48 מיני יונקים שנדבקו בנגיף H5N1 [רוב האירועים הם באירופה (17 מדינות), ואחריה דרום אמריקה (5 מדינות), צפון אמריקה (2 מדינות), ואסיה (2 מדינות)]; במקרים מסוימים, הנגיף פגע באלפי בעלי חיים. האזור הגיאוגרפי ומספר המינים שנפגעו מהאירועים האחרונים גדולים משמעותית מאשר בגלי ההדבקה הקודמים. המקור העיקרי להידבקות יונקים הוא מגע קרוב עם ציפורים ואכילתן. מחקרים שעסקו במיוחד בפנזואוטיקה האחרונה, מדווחים על העברת הנגיף בין יונקים. מספר מוטציות בנגיף יכולות לסייע לנגיף להדביק ולהתרבות בתאי יונקים. בעקבות ריצוף נגיפי H5N1 שבודדו מיונקים הן בהתפרצויות הראשונות והן באלו המאוחרות, נמצאו מספר מוטציות רלוונטיות להסתגלות הנגיף ליונקים כגון PB2-E627K ו- PB2-D701N. מוטציות אלו קשורות בדרך כלל לאלימות ויכולת הנגיף להתרבות בתאי יונקים. מוטציות אחרות דורשות עדיין מחקר להבנת תפקידן. בכל אופן, חשוב לעקוב אחר מוטציות אלה באופן רציף (האם זה מתבצע בתבדידים בישראל?). הפוטנציאל הזואונוטי של נגיף זה מחייב ניטור רציף כדי להפחית את הסיכון למגיפה עולמית.