14.03.2024

בתגובה לבקשה מהישיבה ה-52 של ועדת ה-Codex להיגיינת מזון, כונס בתחילת פברואר ברומא מפגש מומחים משותף של FAO/WHO במטרה להעריך את המידע המדעי העדכני ביותר הרלוונטי לצמצום זיהומי קמפילובקטר בבשר הפטם.
מסקנות החוקרים היו שיש להשתמש במגוון אמצעים בכדי להפחית את זיהום חיידק הקמפילובקטר בבשר עוף.
המומחים קבעו:
• שימוש באמצעי בטיחות ביולוגית קפדניים (שיטות היגיינה ותברואה) עשוי לשפר את יכולת ההתמודדות בזיהומי קמפילובקטר בבשר הפטם.
• גורמי סיכון לזיהום קמפילובקטר הם דילולים, אורך התקופה קצר בין המדגרים, קירבה לבעלי חיים אחרים.
• אין תרכיבים מסחריים.
• תוספת בתערובת של חומצות שומן קצרות ובינוניות ובפרט חומצה קפרילית, חומצות אורגניות במי השתייה יכולים לתרום לצמצום הנגיעות. 
• תוספת במזון של פרוביוטיקה נמצאה כעשויה לתרום.
• נוהלי היגיינה טובים במהלך העיבוד.
• תזמון שחיטה למניעת זיהום צולב.
• קביעת יעדים איכותיים וכמותיים כדי ליעל את בקרת התהליך. 
• הקפאת הבשר מפחיתה את ריכוז הקמפילובקטר.
• שטיפת טבחה בתכשירים אנטי-בקטריאלים כימיים (נגזרות של כלור ועוד).• בישול יסודי.
בשנת 2022, שיעור המקרים המדווחים באיחוד האירופי EU/EEA  עמד על 46.9 מקרים לכל 100,000 תושבים. בארה"ב, מעקב פעיל שנערך באמצעות Foodborne Diseases Active Surveillance Network (FoodNet) מצביע על כך שבכל שנה מאובחנים כ-20 מקרים לכל 100,000 איש. הנוהג המקובל בתעשיית העופות בארה"ב הוא לשטוף את הטבחה בתכשירים כימיים בעלי פעילות אנטי-חיידקית, אשר מרוססים על הטבחה במשחטה. 
ישראל לעומת מדינות בעולם המערבי, אינה מקיימת כל תהליך שמטרתו צמצום נגיעות קמפילובקטר בבשר הפטם.