21.04.2018
April 2018 mBio vol. 9 no. 2
השימוש בכלור כאמצעי לשטיפת הטבחה במטרה לצמצם זיהומים המעורבים בהרעלות מזון באדם עלול לא רק להיות לא יעיל, אלא למנוע זיהוי פתוגנים אחרים, כך על פי מחקר חדש המתפרסם ב-mBio. חיידקים רבים נכנסים למצב של "חיים אך לא ניתן להצמיחם" (Viable-but-Nonculturable= VBNC), זאת בתגובה ללחצים סביבתיים, שבמהלכם הם לא יכולים להיות מזוהים על ידי בדיקות סטנדרטיות במעבדה. חוקרים בבריטניה ביצעו הערכה להשפעות הכלור, על חיידק הליסטריה מונוצ'יטוג'נס וסלמונלה תומפסון.
החוקרים מצאו שחיידק הליסטריה מונוצ'יטוג'נס הופך ל- VBNC בישום כלוריד בריכוז 50 חלקים לכל מיליון (ppm - חל"מ), בעוד סלמונלה תומפסון עושה זאת ב 100 חל"מ. כאשר חיידקים אלה במצבם כ-VBNC נבלעים ע"י נמטודות הם גרמו למותן. כלומר, החיידקים שמרו על הפתוגניות שלהם.
החוקרים מסכמים כי: נמצא כי כלור אינו יעיל בקטילת אוכלוסיות של חיידקים פתוגנים ... נתונים אלה מראים כי ניתן לייצר את צורות ה- VBNC של פתוגנים במזון, ואלה לא יתגלו בבדיקות בקטריולוגיות רגילות במעבדה, למרות שמדובר בחיידקים שלא איבדו את הפוטנציאל הפתוגני שלהם.
נושא זה הפך לאחרונה בעל חשיבות בבריטניה, כאשר 'חיטוי הטבחה' עלתה לדיון מחודש בעקבות יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופאי. ארה"ב שנוהגת לשטוף את הטבחה, מעוניינת ליצא לבריטניה בשר עוף, דבר שנמנע ממנה עד היום בשל המדיניות של האיחוד האירופאי שאוסר תהליך זה.
